ספרי UX שאתםן חייבים לקרוא
עודכן: 17 בפבר׳
לשמחתי הרבה התחלתי לקבל לאחרונה בקשות רבות להמלצה על ספרי UX מוצלחים, אז הנחתי שהדבר הנכון לעשות יהיה לפרסם רשימת קריאה. לצערי, ואני מניח שגם לצער חלקכםן, יש רק 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע ומעט מאוד זמן לקרוא ספרים אז חשבתי שכדאי יהיה לחלק את הרשימה לקטגוריות שתעזורנה לכםן לחלק את זמן הקריאה:
מבואות:
הספרים שכל מאפייןת חוויית משתמש צריך לקרוא נ.ק.ו.ד.ה. נכון, לא צריך לקרוא כל ספר שיוצא לשוק, אבל ספרי המבואות מהווים את האורים ותומים של הדיסציפלינה ועליהם פשוט אי אפשר לדלג.
עזרים:
אלו הספרים שכדאי שיהיו לכםן במשרד כדי שתוכלו לשלוף את הרלוונטי מביניהם בכל פעם שעולה דילמה מקצועית. אלו לא ספרים שצריך לקרוא מא'-ת', בעיקר בגלל שהערך שתקבלו מקריאה רצופה של הספרים הללו הוא כנראה נמוך. חשוב אפוא ללמוד את האופן בו הם בנויים ומה מוצג על כל נושא, כדי שתוכלו להשתמש בהם ביעילות לכשתצטרכו.
מחקר משתמשים:
תהליך עיצוב-מוכוון-משתמשים (UCD) מתחיל בהבנת המשתמשים. הספרים בקטגוריה הזו יספקו למאפייןת מתחיל את כל הכלים הנכונים כדי להניע מחקר משתמשים תקף ואיכותי.מתודות: מתודת העבודה הנכונה היא זו שתשים את המשתמשת במרכז ותדאג שהוא יקבל את העיצוב האיכותי והרלוונטי ביותר עבורה. בעזרת הספרים שבקטגוריה הזו תבינו איך להפוך את מחקר המשתמשים שלכם למודל קונספטואלי, איך להפיק עיצובים מוצלחים תוך שבוע ולמה לעזאזל כולם מתכוונים כשהם אומרים Lean UX.
פסיכולוגיה:
כמי שאחראים לאינטרקאציה שבין האדם למחשב/לאפליקציה/לאתר/למערכת, חשוב שנבין אנשים. מכיוון שזה יהיה קצת קשה, אולי נתחיל עם האופן בו אנשים תופסים, זוכרים, מרגישים ומקבלים החלטות.
בלוגים ופודקאסטים:
לא ממש מתחברים לקונספט של ספרים? אז הנה רשימה של מקורות מידע אלקטרוניים בנושאים שונים.רגע לפני שמתחילים, אני רוצה לספר לכם קצת על האופן בו אני קורא ספרים.
את חדוות הקריאה גיליתי במהלך השמירות הארוכות והמייגעות בשירות הצבאי. בכל זאת, הזמנים הם זמני פוסט מבצע "חומת מגן", הגזרה התנהלה על מי מנוחות והשמירות סיפקו תנאים אופטימליים לקריאה אינטנסיבית. ברקע מתפרסמים עוד ועוד ספרים מ-ע-ו-ל-י-ם כמו צופן דה וינצ'י, קפקא על החוף, רודף העפיפונים ואשתו של הנוסע בזמן. כל הפרוזה הזו הייתה עבורי הכנה מצוינת לשלב בו אתחיל לקרוא מאמרים או ספרים מקצועיים. המעבר לספרים מקצועיים התחיל רק 6 שנים אחרי, במהלך לימודי התואר הראשון. בשלב הזה הייתי חייב ללמוד לקרוא באופן מאוד שונה מכל מה שהכרתי מ-2 סיבות:
הצורך לזכור באופן פרטני חלקים נרחבים וספציפיים בספרים/מאמרים, וגם
הרבה מהספרות האקדמית שנתקלתי בה לא ידעה "לספר סיפור", מה שהצריך אותי לבנות את הסיפור (בין אם בראשי או על הנייר).
משום כך הייתי חייב לאמץ גישת קריאה אקטיבית. גיליתי שכאשר אני:
קורא לאט יותר,
שומר על שעות קריאה קבועות (בקרים, כשהאנרגיה עוד בשיאה),
"עובד" על הספר (כלומר מקפל פינות, כותב בעיפרון על הדפים עצמם, מדגיש במרקר, מסכם עמודים עם sticky notes),
מתנתק מהעולם עם מוזיקה מאוד ספציפית (חפשו פלייליסט בשם "Pure Focus" ב- Apple Music), ועושה הפסקות תכופות בעת הקריאה (הפסקה של 5-10 דקות כל, בערך, 50 דקות)
או-אז אני באמת זוכר את מה שקראתי.
תהנו!
מבואות
ספרי המבואות הם הלחם והחמאה של עולם חוויית המשתמש. הם לא המציאו שום דבר חדש, אבל בדיוק כמו אמזון ונטפליקס, הם הצליחו להנגיש תחום שלם באופן שכל בר-בי-רב יכול להבין וליישם. ממש כמו שמישהו מספר לי שהוא לא שמע עדיין את ה- Black Keys (או כל זמר/להקה שאתם אוהבים) – אני די מקנא במי שעדיין לא קרא את הספרים האלו.
Don't Make Me Think / Steve Krug
אפשר (ואולי גם צריך) להסתכל על כותרת הספר ככותרת לדיסציפלינה כולה – אל תתנו למשתמשים שלכם לחשוב. כמי שנחתו בפעם הראשונה באתר שלכם, או נכנסו בפעם הראשונה לאפליקציה שלכם, משתמשים לא אמורים לתהות לגבי הצעד הראשון שלהם וכמובן גם לא לגבי שאר הצעדים. קרוג מתאר בפשטות יוצאת דופן את הדבר הבסיסי ביותר שמצופה ממאפיין חוויית משתמש – יצירת חוויית משתמש שקופה. הדוגמא האהובה עליי מהספר היא השימוש במיקרו-קופי "מגניב" על חשבון "ברור". כך למשל במקום לכתוב "Jobs" ככותרת לחלק באתר שמציג את העבודות הזמינות בחברה כלשהי, קרוג נותן דוגמאות לשגיאות אפשריות (שמשום מה צצות דווקא בזמן האחרון) כמו "employment opportunities", או גרוע יותר: “job-a-rama” ה(לא)מגניב.נכון, הספר נוגע לאתרי אינטרנט Webיים, אבל זה לא אומר שהעקרונות שמוצגים בו אינם רלוונטיים גם לשאר עולמות התוכן. ולכן לא משנה מה אתם מעצבים, קרוג יעזור לכם לעצב אותו כשהמשתמשים כל הזמן בראשכם.
the Design Of Everyday Things / Don Norman
אני ארשה לעצמי להיות בוטה – אם לא קראתם את DOET, אתם צעד אחד מאחורה.
אחד הדברים המעניינים ביותר בספר הוא החלוקה המצוינת של נורמן ל- 3 סוגי פסיכולוגיות* של אנשים: Visceral – התנהגויות טבעיות הקשורות בעיקר למערכת העצבים כמו נשימה או עייפות. מושג רלוונטי בהקשר הזה יהיה פידבק, כך שכאשר כפתור נלחץ המשתמשים מצפים להתנהגות טבעית של "תגובה" תוך זמן הגיוני; Behavioral – התנהגויות רפלקסיביות כמו התרחקות טבעית מאש, שהן מודעות מטבען ואינן דורשות זמן עיבוד ארוך. בהקשר הזה ניתן לדבר על החיוויים שאנחנו מקבלים מהסביבה כדי להבין כיצד להתנהג בהמשך, כמו למשל הבנה שתהליך מסוים (למשל תהליך טעינת מסך) מסתיים; ו- Reflective – התנהגויות ברמה קוגניטיבית גבוהה יותר המערבות תהליכי קבלת החלטות או תכנון. דוגמא רלוונטית תהיה בחינה מדוקדקת של תסריט משתמשים כדי שהמעצב יתאים את הממשק לשלל התהליכים האפשריים שהמשתמשים יבחרו להוציא לפועל.חלוקה כמו זו מאפשרת למעצבי חוויית משתמש להתייחס לתהליכים הפסיכולוגיים השונים של המשתמשים בעיצוב ממשקים שונים – פיזיים או דיגיטליים – ובכך לספק את הפתרונות הרלוונטיים לכל צעד בתהליך.
*רק לבהר: בהמשך אציג את ספרו האחר של נורמן על רגשות, בו הוא משתמש באותם מושגים להציג 3 סוגי רגשות.
About Face (4th Edition) / Alan Cooper
בפברואר 2018 פתח אלן קופר את כנס IxDA בליון (צרפת) בהרצאה דרמטית בה סיפר על זניחתו את עצוב חוויית המשתמש בכרך הבורגני הסן-פרנסיסקואי לטובת מחשבות על עיצוב "מגן-משתמשים" בפרברי קליפורניה (אמיתי לגמרי – כל ההרצאה שלו מלווה בתמונות בסגנון "בוב החקלאי"). אם לסכם את ההרצאה במשפט, קופר טוען שכמעצבי חוויית משתמש עלינו לחשוב על טובת המשתמשים לא רק בהיבט העיצובי, אלא גם בהיבט המוסרי. הנה, תראו בעצמכם.אבל לפני שהתגייס לשומרי הגלקסיה הסיבר-נטית, קופר היה עסוק בלעזור לנו לעצב טוב יותר עבור משתמשים באמצעות "עיצוב-מוכוון-מטרות". הוא פיתח את מושג ה"פרסונה" לכדי תיאוריה שלמה ובמהדורה הרביעית גם קישר את 3 סוגי המטרות עליהן מדבר ל- 3 סוגי הפסיכולוגיות של נורמן. פרסונה היא מודל-משתמש, ארכיטיפ המייצג תופעות מורכבות בצורה אבסטרקטית ואנושית – מה שמאפשר לנו, המאפיינים, להיות מדויקים ומקיפים יותר באופן בו אנחנו מעצבים עבור המשתמשים שלנו (במידה וניתחנו את "סוגי" המשתמשים שלנו לאור ניתוח פרסונה).החלק האהוב עליי בספר הוא ההתייחסות של קופר למושג ה- Undo מתוך נקודת מבט מוכוונת-מטרות. כשהצגתי את גישת ה- "Undo enables exploration" למפתחים בעבר, נתקלתי בהרבה הרמות גבה. אבל כשהצלחתי לפשט לאדם שמולי את האספקט הפסיכולוגי של המושג (בקצרה, ה- Undo בעצם מאפשר למשתמש "לטעות" מבלי לשלם על טעויותיו, מה שמעלה את הסיכוי לאקספלורציה ומזרז את למידת המערכת) הגבות הורדו חזרה לחצי התורן (;
עזרים
בעיניי, כל סטודיו הנותן שירותי חוויית משתמש וכל מוצר בעל צוות ייעודי האמון על חוויית המשתמשים צריך להחזיק ספריה. אם אנחנו רוצים לגרום לתחום לשגשג ולגרום לכך שכל מוצר ישקיע בחוויית המשתמשים שלו כמעט כמו שהוא משקיע בפיתוח המוצר דה-פקטו, עלינו לא רק להתייחס ביתר שאת לכללי האצבע שנכתבו על ידי אנשים סופר-מוכשרים שהיו כאן לפנינו, אלא גם לתעד את העבודה שלנו – על ידי כתיבה, קטלוג מסכים – ולשתף עם כל מי שאפשר.קבוצת הספרים בקטגוריה הזו חולשת על כל ההיבטים החשובים בתחום – מהמרכיבים הקוגניטיביים של חוויית המשתמש, דרך אלמנטים של עיצוב החוויה ועד המדידה של טיב העיצוב. אלו ספרים שכדאי להחזיק קרוב לשולחן ולשלוף בכל פעם שעולה סוגיה מאתגרת.
100 Things Every Designer Needs To Know About People / Susan M. Weinschenk
בכל פעם שאני רוצה להסביר למישהו מה אני באמת עושה במהלך היום, אני שולף דוגמא מהספר הזה ומציג דילמה המערבת את אותו המנגנון. הדוגמא האהובה עליי, אגב, היא עיקרון 140 התווים של טוויטר (שדווקא השנה החליטו לבחון אותו מחדש). אני די בטוח שלא חשבתם שזה קשור להתניה קלאסית (פאבלובית) ולמעגל הדופמין שמניע את ההתניה.מבנה הספר מאפשר להשתמש בו באופן אד-הוקי בכל פעם שעולות שאלות לגבי מוטיבציה, זיכרון, קריאה, קשב וקבלת החלטות של משתמשים. כותבת הספר, סוזן מ.ווזניאק (PhD), מאפשרת לכל מעצב לא רק לקבל תשובות סתומות לגבי אותן תהיות, אלא מאפשרת לו לחקור באופן תמציתי ומדויק הכולל דוגמאות קונקרטיות, את מרכיבי אותה תשובה.
The Elements Of User Experience / Jesse James Garrett
חוויית משתמש, אליבא דג'סי ג'יימס גארת, מורכבת מ- 5 אלמנטים אשר "מונחים" האחד על השני בצורת שכבות: Strategy, Scope, Structure, Skeleton, Surface (כאשר ה- Surface הוא כמובן השכבה העליונה). האלמנטים מספקים לנו תשתית קונספטואלית המאפשרת לתכנן ולכוונן את חוויית המשתמשים במוצר שלנו, תוך שאנחנו בוחנים כל בעיה אפשרית העולה בכל אחת מהשכבות. כמו קודמיו, מעלה גארת את החשיבות של מיצוי צרכי המשתמש בטרם עוברים לעצב את שכבת ה- UI. הוא גם דואג להזכיר את מה שמתסכל פעמים רבות מאפיינים ומעצבים רבים – צרכי המשתמש לפעמים עלולים להתנגש עם צורכי העסק ולגרום לנו, המעצבים והמאפיינים, להיות גמישים באופן בו אנו "פותרים" את הבעיות בשכבות העליונות של חוויית המשתמש.
Observing the User Experience / Elizabeth Goodman
אולי הנקודה החשובה ביותר בעיניי בחוויית משתמש היא ההבנה שמאוד קשה למדוד אותה. ספרים רבים המתיימרים לעסוק במדידת חוויית המשתמש מתייחסים פעמים רבות דווקא למדידת Usability, מבלי להתייחס להבדל (הלא ממש דק) בין 2 הדיסציפלינות ובעיקר לעובדה ש- Usability מהווה נדבך אחד בתוך חווייתהמשתמש כולה. Observing the UX לא מעגל פינות ומספק את מה שהוא מתחייב לספק – A Practitioner’s Guide to User Research. הסגנון הישיר מכניס את הקורא לתוך עולם מחקר המשתמשים דרך אסופת מתודות מקיפה, דוגמאות ברות-קיימא ואפילו אזהרות לגבי נושאים חשובים שקרוב לוודאי יצוצו במהלך העבודה ושווה להתכונן אליהם מראש. הרועץ היחיד הוא הפוקוס הכמעט בלעדי על אתרי אינטרנט ולא על אפליקציות (או כל ממשק אחר). אולם מבחינתי דווקא יש כאן יתרון מעניין – במקום לקבל את המתודה כפי שהיא, עלינו להתאים אותה לפלטפורמה, מה שמכריח אותנו להבין את המתודה יותר לעומק, שכן רק הבנה עמוקה מאפשרת לנו לעשות אדפטציה איכותית מבלי לפגוע בעקרונות הבסיס של המתודה.
An Introduction To Human factors engineering / Christopher D. Wickens
התוודעתי לספר הזה במהלך התואר השני שם יצא לי לעבוד איתו באופן די שוטף. בהתחלה חששתי שמדובר בעוד אנציקלופדיה אנכרוניסטית עם תיאורים שאינם רלוונטיים לעולם התוכן של חוויית משתמש, אבל מהר מאוד גיליתי שלא רק שהספר מתייחס לכל (!) הנושאים הרלוונטיים לעולם התוכן, הוא גם מגדיל להתעמק בכל אחד מהנושאים בצורה שאינה מעייפת את הקורא. נושאים כמו אפיון ועיצוב תצוגות ובקרים, קוגניציה, חקר מערכות הראייה והשמיעה, אוטומציה, ארגונומיה ורבים אחרים, מאפשרים למאפיין חוויית משתמש לרכז את תהליך העיצוב סביב המשתמש, ובכך להפוך את התהליך ל"עיצוב-מוכוון-משתמשים" (עמוד 35).
Understanding Your Users / Catherine Courage
ואם בעיצוב-מוכוון-משתמשים עסקנו (ורגע לפני שעוברים לקטגוריית "מחקר משתמשים") הנה ספר שמאגד את כל שיטות המחקר הרלוונטיות שתעזורנה לכם להבין את המשתמשים ובעיקר – את המוצר שהם צריכים לקבל כדי להגשים את מטרותיהם. זה הספר שאתם צריכים שיהיה לידכם כשאתם מתלבטים בדרכים להשגת מידע עבור הספרינט הבא שלכם, רגע לפני הפיבוט, או בכלל – למחקר המשתמשים הבא שלכם. אבל רגע לפני שאתם מאפסנים את הספר על המדף ומנערים את האבק כשיגיע אותו ביקור משתמשים מיוחל, אני מבקש, ממש מבקש – תקראו את הפרק הראשון (עמוד 3-26). הוא בוודאי ימנע מכם להגיע למצב הזה:
מחקר משתמשים
מתחילים
Just Enough Research / Erika Hall
אריקה הול (שהרצתה בארץ במסגרת הכנס UX Salon) היא אחת מהכותבות היותר מעניינות בתחום מחקר המשתמשים. ערוץ המדיום שלה עמוס בכל טוב. היא פותחת את הספר בפנייה להיגיון הבריא שלנו וגורסת שבכדי לשפר מוצר זה חשוב להכיר לעומק את הסטטוס הנוכחי שלו וחשוב מכך – מדוע הוא כזה. זו בעיניי פתיחה נהדרת עבור מי שרוצים לקחת את מקצוע האיפיון קצת יותר ברצינות. אמירה נוספת העולה מהספר היא שמחקר הוא לא כדי לשאול אנשים מה הם אוהבים. די מובן מאליו, נכון?! אז זהו, שלא. ראיתי כבר עשרות מוצרים שעיקר התעסקותם היא לשאול את המשתמשים (הקיימים והפוטנציאליים) מה הם אוהבים או רוצים – גם אם לא במישרין. מחקר השוק שערכתם והעלה שרוב העולם משתמש ב- Microsoft Word לא הופך אותו למעבד התמלילים האהוב בעולם או אפילו השמיש בעולם. אם תשתמשו בשיטות שהול מציגה בספר (ובעיקר בשיטת קיטלוג המחקר המצויינת שלה) תבינו מדוע ואיך אנשים משתמשים ב- Word כדי לתרגם את המטרות וצורכי המשתמשים לכדי מעבד התמלילים של העתיד.
Rocket Surgery Made Easy / Steve Krug
כמו Don’t Make Me Think גם הספר השני של קרוג מספק את הסחורה. הוא קצר, קולח ובעיקר אינפורמטיבי דיו כדי לעזור לכם להניע את בדיקת השמישות הראשונה שלכם. קרוג לא מסתפק במדריך להנעת בדיקות שמישות ומספק גם תשתית לא רעה להטמעת הממצאים והמסקנות שלכם בתהליך הפיתוח האג'ילי השכיח. הייחוד של קרוג נמצא בכנות ההגיונית שלו. הוא פותח את הספר עם אמירה חשובה: בדיקות השמישות שתעשו בעצמכם נחותות לעומת הבאת מומחה שמישות. עם זאת, בהשוואה ללעשות שום-דבר, עדיף לעשות בדיקות שמישות בעצמכם. ואכן, בדיקות שמישות והיכולת להסיק מסקנות איכותיות זהו שריר שצריך לפתח והספר של קרוג הוא אחלה אימון למתחילים.
מתקדמים
Quantifying the User Experience / Jeff Sauro
כשהתחלתי להתעמק במחקר משתמשים התוודעתי לאמת הנוראה שזה לא פשוט לכמת את חוויית המשתמש. למזלי, פסיכולוגים רבים לפני המציאו עולם שלם של שיטות מחקר המאפשרות לכמת מושגים סובייקטיביים (כמו שמחה או זיקה לזיתים שחורים למשל). הם אפילו המציאו שיטת מדידה רלוונטית המוכרת לנו בשם סטטיסטיקה. הספר הזה לוקח את המתודות הרלוונטיות ובעזרת סטטיסטיקה יחסית פשוטה (או לפחות כזו שתוכלו לחפש הבהרות לגביה באינטרנט) עוזר לנו, ליטרלי, לכמת את חוויית המשתמש. הספר בנוי בצורה מאוד נכונה ומקל על הקורא להבין מהי המתודה הרלוונטית עבור המחקר הספציפי שהוא רוצה לקיים.מבין כל הספרים שנמצאים ברשימה הזו, הספר הזה אהוב עליי במיוחד. הוא מדויק, אפקטיבי וגורם לקורא להרגיש מקצועי. לפעמים קצת יותר ממה שהוא באמת (:
Interviewing Users: How To Uncover Compelling Insight / Steve Portigal
כשאני "חוקר" משתמשים, אני משתדל לערב את כלל הצוות – מאפיינים, אנשי הפרודקט, מתכנתים וכו'. הבקשה שלי למצטרפים היא להיות מעורבים כמה שאפשר – לשאול שאלות, להעלות סוגיות ולא להיצמד ל"חוקי עשה ואל תעשה" כדי לשמור על האינטראקציה טבעית ככל האפשר. הספר של פורטיגל עזר לי למקד את הבקשות שלי מהצוות כך שישמרו על אופן איסוף מידע תקף ואיכותי:
1. בלי שאלות סגורות. שאלות סגורות לא מניבות "שיחה" ומפריעות לשיח אסוציאטיבי שבעיניי הוא אחד המאפיינים החשובים כדי שהריאיון יצלח.
2. אל תכווינו את המרואיינת. שאלות מכווינות הן שאלות שקובעות עבור המרואיינת את התשובה עוד לפני שענתה עליה.
3. הישארו שקטים ככל שהקונטקסט מאפשר. השקט הוא אולי החלק החשוב ביותר בריאיון משום שהוא מאפשר למשתמש להעלות את הסוגיות "שיושבות לו על קצה הלשון" ובכך הוא בעצם מתייחס למה שהשאיר עבורו חותם במהלך האינטראקציה עם הממשק.
אחת ההדגשות המעניינות של פורטיגל היא ההבדל בין "שיחה עם חבר" לבין "שיחה עם מרואיין". ההבדל המהותי אפוא הוא העובדה שלשיחה עם מרואיין יש מטרה, בעוד שלשיחה עם החבר (בד"כ) אין. כך שגם אם אתם בטוחים שהעובדה שאתם "אנשים של אנשים" תעזור לכם לראיין בהצלחה, אני ממליץ לקרוא את הספר ולהיווכח עד כמה הפער בין 2 הסיטואציות משמעותי. מעבר לכללי אצבע שיעזרו לכם לצלוח את הריאיון ברמת השיח גרידא, פורטיגל מספק עצות ברמה הטכנית (כמו גיוס משתמשים, חשיבות הקלטת הריאיון), מתייחס להיבטים הלא-ישירים של המרואיינים (כמו שפת גוף), ומזהיר לגבי אספקטים סוציאליים (האהוב עליי הוא האופן בו יש להתנהג בבית המרואיין).
Handbook of Usability Testing / Jeffrey Rubin
לרובנו אין את ההכשרה האקדמית (או כל הכשרה אחרת לצורך העניין) כדי להעביר בדיקת שמישות תקפה. הספר הזה נכתב מתוך נקודת ההנחה הזו. הוא מאפשר לקוראיו לצלול לקרביים של בדיקות השמישות באופן מעניין ומדויק. העובדה שג'ארד ספול, מאנשי בדיקות השמישות המוכרים והעסוקים ביותר בעולם, חתום על הספר מהווה גושפנקא מעולה לטיבו של הספר. הספר (או לפחות הגרסה ה-2 שבידי) מחולק ל- 3 חלקים: (1) היכרות עם עולם בדיקות השמישות, (2) המבחן עצמו – משלבי ההכנה דרך ביצוע המבחן ועד הצגת הממצאים, (3) טכניקות בדיקה מתקדמות וקישור לתהליך ה- UX. אז נכון, קשה לומר שבלי ידע סטטיסטי בסיסי תוכלו לצלוח את הספר, אבל אם תשלבו את הספר הזה עם הספר הראשון בקטגוריה הזו – Quantifying the User Experience – תוכלו ליישם את בדיקות השמישות עם הסטטיסטיקה הרלוונטית.
מתודות
Conceptual Design for Interactive Systems / Avi Parush
מודל קונספטואלי הוא הפער בין המודל המנטאלי – המערכת כפי שהמשתמש מבין אותה – לבין המודל ההנדסי – המערכת כפי שהיא בנויה באמת. יכולתנו, כמאפיינים, לזהות את הפער הזה שבין מה שהמערכת אכן מסוגלת לעשות (והאופן בו היא בנויה מבחינת ארכיטקטורת-מידע) לבין מה שהמשתמש מאמין שהמערכת מסוגלת לעשות (והאופן בו, להבנתו, היא בנויה מבחינת ארכיטקטורת-מידע) היא אולי המעלה החשובה ביותר שצריכה להיות למאפיין – היכולת שלנו למדל את האופן בו המשתמשים שלנו ממדלים את המוצר שלנו. כן, זה משפט קצת מסובך. במידה וזיהינו נכונה את הפערים אנחנו יכולים לתקן ולכוונן אותם יותר לכיוון המשתמש, או לעזור למשתמש להבין את הפערים באמצעים שונים כמו תהליך onboarding מוצלח יותר ושאר ירקות. עם זאת, נעדיף כמובן לחזות את הפערים הללו באמצעות תהליך מחקר משתמשים מקיף שיוביל לבניית מודל קונפסטואלי יעיל כבר מההתחלה. לא יודעים איך לעשות את זה? מזל שהספר הזה מסביר את התהליך מא' ועד ת', משלב מחקר המשתמשים ועד סידור האלמנטים על המסך ובניית ממשק המשתמש (UI).
גילוי נאות: פרופ' אבי פארוש, הכותב, היה המנחה שלי בתואר השני.
Lean UX / Jeff Gothelf
כשגישת ה- Lean Startup התפרסמה (בסביבות 2011) היא הטיחה לנו בפרצוף את העובדה שסטראטאפים עובדים באופן שמסכן אותם, כלומר הם דבקים ברעיונות לא נכונים ומנסים (בכוח) לאמת אותם רק כדי לגלות מאוחר מדי שהם גרועים. כשהגישה קנתה לה שביתה בעולם ההיי-טק, התפשטו עקרונות ה- Lean אל הדיסציפלינות השונות, כמו Lean UX. גוטהלף השכיל להציג בספר מתודות שיעזרו למאפייני חוויית המשתמש להתממשק לתהליך ה- Lean'י שמאומץ על ידי ארגונים רבים.
בתוך כך הוא טוען שכדי להאיץ את התהליך מבלי לפגוע בטיב התוצרים, העבודה על המוצר צריכה להיות 'עבודת צוות חוצת-פונקציות', כלומר כדי שהעבודה של הצוותים השונים תהיה איכותית ויעילה, עליהם להבהיר יחד את התוצאות (Outcomes, מושג חשוב מאוד בגישת ה- Lean UX) המצופות מבעוד מועד. כל תוצאה צפויה שכזו צריכה להיות מדידה (Measurable). גוטהלף מאמין מאוד בגישת ה"תנו למשתמשים להגיד לנו כמה צדקנו" ולכן נרצה למדוד את התוצאות הצפויות אחרי הטמעת הפיצ'רים בממשק. כדי לעשות כן באופן יעיל, עלינו לפרק את התהליך הכללי לביסים קטנים שקל למדוד. כל ביס הוא השערה שניתן לאשש או להפריך (ובכלל, גישת ה- Lean Startup מקדשת את תהליך "תיקוף ההשערות"). זה כמובן לא דבר חדש – כל סטודנט שנה ב' לפסיכולוגיה יאמר לכם את אותו הדבר, אולם בהקשר של UX ועיצוב ממשקים בכלל, חשוב ואולי אף חשוב יותר, לדייק את ההשערות העיצוביות מבעוד מועד.
בתוך הספר תמצאו כלים וטכניקות רבות שיעזרו לכם לקיים תהליך עיצוב קולבורטיבי (בניגוד לתהליך מסוגר ופרטני).
Sprint / Jake Knapp
ממש כמו שמו, זהו אולי הספר שקראתי הכי מהר בחיי. הכותבים, יוצאי Google, העבירו סדנאות "ספרינט" בחברות כמו Slack, Medium ו- Uber (בין השאר), מציגים בצורה נהדרת ומהנה תהליך ("ספרינט") שמטרתו לעזור לצוותים לפתור בעיות-עיצוב אקוטיות. התהליך מוצג לאורך שבוע עבודה (שני עד שישי, כמנהגם של הגויים בניכר) ומציג מה יש לעשות בכל יום. כפי שאומרים הכותבים, התהליך מספק לסטארטאפים כוח-על: הם יכולים להריץ את המציאות קדימה אל המוצר המוגמר ותגובות המשתמשים, בטרם יתחייבו להוצאות גבוהות.
הנה קצת משבוע הספרינט כפי שמוצג בספר:
את היום הראשון למסע הקצרצר תתחילו מהסוף – תדונו במטרות ארוכות הטווח. בהמשך ימופה האתגר השבועי (לאור המתודולוגיה בספר) וייאסף המידע הרלוונטי מהמומחים הרלוונטיים. בסופו של יום תיבחר המטרה שתהיה אמביציוזית מחד אך ברת-השגה מאידך (קרי שניתן לפתרה בשבוע).
היום השני יוקדש להגדרת האתגר, בחירת המטרה ויסתיים בהעלאת פתרונות על הלוח. במהלך היום הפתרונות הללו ישופרו ויורחבו ויוצגו שוב לצורך בחירה בפתרון הטוב ביותר (שתקרה בהמשך השבוע). וכן – לאלו שיודעים לכתוב ולהציג את הפתרון שלהם ברמה גבוהה יש יתרון ברור.
הערת שוליים: בשלב הזה, אגב, אמליץ למי שיאמץ את השיטה שמוצגת בספר, להשתמש במתודות LUMA.
ביום השלישי לבריאת העולם ברא אלוהים את הפרדסים המוריקים ועצי הפרי ובעצם מסיים להכין את הקרקע לימים הבאים בהם יברא את הגופים שימלאו את תחומי העולם השונים. ובהקבלה לספר בו עסקינן, ביום השלישי אנחנו מסיימים להכין את הקרקע לקראת בחירת הרעיון המנצח. במהלך הבוקר כל הרעיונות יבוקרו ובהמשך הרעיונות הנבחרים יהפכו לסטורי-בורדס כהכנה לפרוטוטייפים שלהם.
היום הרביעי מוקדש לבניית הפרוטוטייפים. בספר הכותבים מציעים אסטרטגיות וכלים שיעזרו לכם לבנות פרוטוטייפ ב- 7 (~) שעות.
ביום האחרון לספרינט הסופר עמוס שלנו אנחנו נעמיד את הפרוטוטייפים לבחינת המשתמשים. אלא אם אתם צוות מוכשר באופן חריג, סביר שתצטרכו לתקן חלקים מהפרוטוטייפים השונים, ולכן החלק הבא של היום יוקדש להבנה של רמת התיקון הנדרשת ויצירת לו"ז רלוונטי.
אינני זוכר אם מה שאני הולך לכתוב עכשיו נאמר בספר או לא, אבל חשוב לי להוסיף עוד נדבך קטן לגישת ה"עיצוב-בשבוע". כחלק מבדיקות המשתמשים שאני עורך אני כמובן מציב מטרות שרלוונטיות לפרוטוטייפ הנבחן, אך בנוסף, אני מציב מטרות שרלוונטיות למתודת המחקר ואפילו לתהליך המחקר כולו. והפשט? אל תסיימו את השבוע מבלי להבין האם הוא באמת היה יעיל, עד כמה רחוקים היו הרעיונות שלכם מציפיות המשתמשים – אלו יעזרו לכם לדייק (ולמקסם) את הספרינט הבא.
פסיכולוגיה
Hooked / Nir Eyal
אולי אחד הספרים המעניינים והמוכרים ביותר ברשימה הזו הוא Hooked של ניר אייל. הספר מוליך את הקורא דרך 4 צעדים ליצירת מוצרים המאפשרים למשתמשים להתרגל אליהם במהירות ובקלות, תוך שהוא לוקח בחשבון גם את ההיבטים המוסריים בתהליך. ההגדרה של ניר אייל להרגל היא התנהגויות אוטומטיות שנוצרות בעקבות רמזים קונטקסטואליים. הדברים שאנחנו עושים עם מעט או בלי מודעות כלל. ברור אפוא מדוע חברות שיוצרות הרגלי שימוש חזקים ופשוטים (כמו הגלילה האינסופית של Facebook) משגשגים. הצעדים המוצגים בספר הם:טריגר (חיצוני או פנימי) המניע את ההתנהגות, פעולה (קלה ומוטיבציונית) הנעשית תוך ציפייה לתגמול, תגמול משתנה הגורם לנו לחזור על הפעולה הזו שוב ושוב, והשקעה הנוצרת מתוך הבנת המשתמשים ש"כדאי להם" להשקיע את זמנם ומרצם בשירות כדי להרוויח את התגמול שוב ושוב.ניר מחבר כל חלק בספר שלו לתיאוריות קוגניטיביות רלוונטיות ומעניינות (כמו 'אפקט איקאה' של דן אריאלי) ומאפשר לנו להבין בקלות מדוע התהליך המתואר באמת עובד.
Thinking Fast, Thinking Slow / Daniel Kahneman
במקרה כתבתי כמה מילים על הספר בעבר, אז הנה הטקסט (עם ריוויזייה קלה):שאלה שאני שומע המון לאחרונה: "אני רוצה להיכנס לתחום ה- UX אבל לא ממש בטוחה מאיפה להתחיל… יש לך המלצות? כן, יש לי (:לא ניכנס כאן לדיון על מהי חוויית משתמש, איפה היא מתחילה והיכן נגמרת, אבל נסכים (אני מניח) שה- User מהווה את חלק הארי של הדיסציפלינה מעצם שמה חוויית משתמש. אם כך תסכימו איתי שהדרך הנכונה "להיכנס" לעולם של חוויית המשתמש תתחיל בלהבין אנשים באופן כללי, ואת האופן בו הם חושבים בפרט. למזלנו, אנשים חכמים ומוכשרים מאיתנו כבר חשבו על הרבה תשובות לשאלה הזו (תרשמו "פסיכולוגים קוגניטיביים" בגוגל) ואנשים אחרים, חכמים ומוכשרים מאיתנו גם הם, ממשיכים לערום שאלות בנושא. ביניהםן יש את אלו שעוברים מתחת לרדאר ומצליחים להשפיע בעיקר ברדיוס הקטן שלהם, אולם יש את אלו שמצליחים להשפיע עד כדי פרס נובל. דניאל כהנמן (ושותפו, עמוס טברסקי המנוח) הם שניים כאלו.כהנמן, פסיכולוג קוגניטיבי, אביה המשותף של תורת הערך (עם טברסקי) הסופר-סופר-סופר חשובה ומעניינת, הקדיש את רוב חייו להבין את דרכי החשיבה של אנשים, וכפי שהדגים בתורת הערך – את האופן בו אנשים מקבלים החלטות במצבים ותנאים שונים (דילמות מוניטריות בעיקר). הוא גם כתב ספר – Thinking Fast, Thinking Slow – שגם מסכם באופן מופשט את עיסוקו בתחום קבלת ההחלטות, וגם מתמקד ב-2 המערכות בהן אנו עושים שימוש כשאנו מקבלים החלטות. שמן המקצועי של המערכות הללו הוא מערכת 1 ומערכת 2 (הוא פסיכולוג, לא איש מיתוג…).מערכת 1 היא המערכת האוטומטית שלנו, זו הפועלת על בסיס אינטואיציות, ומשום כך היא גם המהירה להגיב מבין שתי המערכות בעת שאנחנו נתקלים בסיטואציה הדורשת "קבלת החלטה" כלשהי (כמו למשל האופן בו תבחרו להגיב לאמירה של מישהו, או תגובתכן לכשתראו מישהו רץ לעברכם עם סכין). זו המערכת הלא-מודעת מבין השתיים (בכל זאת, פסיכולוגיה…) ומשום כך היא מאוד אסוציאטיבית בניתוחה את המציאות. מערכת 2 היא המערכת המודעת. היא זו שמנתחת את המציאות באופן אנליטי ורציונלי, ובעיקר – לאט יותר ממערכת 1. במקרים בהם נדרש מאמץ קוגניטיבי (כמו כתיבת שורות אלו למשל) מערכת 2 היא שתיקח את המושכות. למעשה, בכל זמן שהיא מסוגלת לכך, מערכת 2 תנטר את מערכת 1. מערכת 1 תציע פתרון מהיר, מערכת 2 תבחן, תדייק ותוציא לפועל את הפתרון הנכון בעיניה. אולם כאמור, מערכת 2 לא תמיד תהיה שם כדי לנטר בזמן. למעשה, היא תיכשל בניטור ברוב המקרים, בין אם משום שתסמוך על מערכת 1 (למשל במצבי שמחה מוקצנים) או פשוט מעצם היותה איטית (ואולי גם עצלנית) יותר."לחשוב מהר, לחשוב לאט" הוא ספר נהדר שפותח ה-מ-ו-ן דלתות לעולם המרתק של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ומאפשר ללמוד על התפתחות התחום באמצעות הדרך שעבר כהנמן בעצמו, שעליה הוא מספר בספר.עובדת בונוס: רוצים לדעת אם מערכת 2 של האדם איתו אתם מדברים עובדת כרגע? שימו לב לאישונים שלו. מחקרים מראים שבזמן שימוש במערכת 2 האישונים מתרחבים. למעשה, גם לחץ הדם עולה קלות והדופק מתגבר.
Emotional Design / Don Norman
אם קראתם את The DOET book ואת About Face שנמצאים בקטגוריה הראשונה של הרשימה הזו, אתם ודאי מכירים את 3 סוגי הרגשות שנורמן מתייחס אליהם בספרו Emotional Design. הראשון הוא Visceral – הרגש הראשוני שהמשתמש חווה בפעם הראשונה שהוא פוגש בממשק. ככל שהממשק שלכם מתאר באופן המוצלח ביותר את הרגש שאתם מעוניינים שהמשתמש יחוש (מפחיד, מרגש וכו') כך הרגש הויסרלי יהיה חיובי יותר; השני הוא Behavioral – שמישות הממשק. ככל שרמת השמישות של הממשק שלכם תהיה גבוהה יותר (כלומר הממשק יספק למשתמש תהליך נוח, יעיל ומשביע רצון להשיג את מטרתו) כך המשתמש יהיה מרוצה יותר; השלישי הוא Reflective – סוג הרגש הזה נוגע לרמת ההבנה של הממשק/מוצר, כלומר יש כאן כבר עירוב של הקוגניציה של המשתמשים. ככל שהמשתמשים "יתחברו" לממשק באופן אישי יותר, כך החוויה תהיה חיובית יותר.אני מרגיש שדיברתי יותר מדי על דון נורמן והתרומה שלו לתחום, אז פשוט נסכם שתקראו גם את הספר הזה, טוב?
אי אפשר לסיים את החלק הזה בלי להמליץ על ספרים שנכתבו על ידי חברים טובים 🙂
הפסיכולוגיה של האינטראקציה: עיצוב חווייה אנושית / ד"ר עופר מונר
הספר מספק נקודת מבט מעמיקה על הפסיכולוגיה של המשתמשים. אם תהיתם פעם מה מתרחש במוחם של המשתמשים שלכם, אם אי פעם רציתם להיות מסוגלים לחזות את פעולותיהם, ובכן, עכשיו אתה יכולים. הספר רותם את הכוח המדעי של הפסיכולוגיה האינטראקטיבית ומספק מבט מדעי ומעמיק על המשתמשים ועל ההתנהגות שלהם כבני אנוש. ד"ר מונר מראה בשפה פשוטה וברורה כיצד המשתמשים שלכם לומדים מידע חדש, משננים, מקבלים החלטות ועוד.
זהו ספר המאפשר לקבל הצצה אל נבכי ש הקוגניציה של בני אדם על מנת לתת תחזיות מדויקות על ההתנהגות שלהם. זה לא עוד ספר על חוויית משתמש. זה ספר על תהליכים פסיכולוגיים קוגניטיביים עמוקים שיאפשרו לך להכיר את המשתמשים שלך טוב יותר, לא משנה מי הם עשויים להיות.
זה ספר על אפיון לבני אדם.
ידידותי למשתמש: טכנולוגיה, שמישות והנדסת אנוש / ד"ר שמואל ארואס
מי מאתנו לא התנסה בחוויה המתסכלת של תפעול מכשירים יומיומיים תוך כדי ניסיונות כושלים לבצע פעולה פשוטה? מכשירים תמימים שתפקידם לעזור ולהקל על חיינו הופכים עד מהרה למקור למפח נפש ובזבוז זמן. בעיות תפעול של מכשירים ותוכנות הן אחד ממקורות התסכול המובהקים של משתמשי הטכנולוגיה. כאשר אנו נתקלים בקושי תפעולי רובנו נוטים להאשים גורמים לא רלוונטיים, בראש ובראשונה את עצמנו – את היכולת הטכנית הדלה שלנו או למשל שלא קראנו כראוי את המדריך למשתמש. את המעצב התעשייתי או את המהנדס שפיתחו מכשיר מסובך, לא יעיל ולא נוח – אותם בדרך כלל איננו רואים כאחראים.
הטכנולוגיה מאפשרת לנו לשרוד, הנדסת האנוש מאפשרת לנו לשרוד את הטכנולוגיה. ספר זה עוסק בהנדסת אנוש ובטעויות התכנון והעיצוב של מכשירים הגורמים להם להיות עוינים למשתמשים. הנדסת האנוש מספקת את העקרונות למניעת בעיות בממשקי התפעול, לטובת תכנון מוצרים "ידידותיים למשתמשים". ספר זה מנסה לתאר את משמעות המפגש בין המשתמשים לבין הטכנולוגיה אשר בשימושם, ולהבהיר באמצעות דוגמאות את העקרונות הללו.
המחבר מתאר את התוצאות השליליות של שימוש במוצרים טכנולוגים קשים להפעלה וסוקר בעיות הנובעות מעושר תפעולי עודף, מאי הבנות בתפעולן של מערכות אוטומטיות, מתכנון לקוי של אופני תפעול, מבעיות פיזיות הקשורות בעיצוב המכשירים, מבעיות של תפעול תלוי זמן ועוד.
הספר מסביר שיטות מוכרות לשיפור הממשק "אדם-מכונה", על ידי אבחון בעיות שמישות ומניעתן. השיטות כוללות הסרת חסימות והגבלות לוגיות, יצירת מזמינות תפעולית, ניתוח וסילוק טעויות תפעול ותשומת לב לבחירת פקדים ואופני הפעולה שלהם.
בלוגים ופודקאסטים
Little big details:
Little Big Details – כל אותן האינטראקציות הקטנות שאנחנו נהנים מהן בזמן השימוש.
The Big Web Show – פודקאסט מצוין (!) הנוגע בנושאי עיצוב שונים וסופר מגוונים.
52 Weeks of UX – בלוג שנכתב על ידי צמד מעצבי אינטראקטיב מצויינים שמכיל 52 פוסטים בנושאי UX שונים. קל להתמצא בו ולמצוא הסברים ל(כמעט) כל נושא שמעניין אתכם בתחום.
Boxes and Arrows – אחד מהבלוגים המוצלחים ביותר בעיניי לחוויית משתמש. הוא בנוי בצורת "מגזין" כך שכל אחד ואחת יכולים לכתוב בו תוכן הנוגע לארכיטקטורת מידע וחוויית משתמש. התוכן איכותי ומגוון.
Nielsen Norman Group – ואיך אפשר בלי NN/g, ה- Wham! של עולם ה- UX. האתר גדוש בממצאי מחקרי משתמשים ומקיף כמעט כל עניין בהיבטים של חוויית משתמש.
Comments